זהות בדויה

בדרך כלל אני לא צופה בתוכניות של חיים אתגר, יצאת צדיק, יצאת נוכל לא משנה מה. היה איזה מקרה אחד שתפס את תשומת לבי ואני לא יכולה לשכוח. זה הסיפור של האישה שהתחזתה לדוגמנית כדי לקבל כסף.

עכשיו מאיפה שאני לא מסתכלת על זה אני לא מצליחה לעכל את הסיפור. איך אפשר לתפוס תמונה של בחורה ולהתלבש עליה ולבנות עליה סיפור ועוד לגבות כסף. ואוו. כל כך מטריף אותי העניין הזה.

כנראה שיש לה איזה פנטזיה להיות דוגמנית, בתור מישהי שהיא מלאה במקומות הלא מאוד נכונים. ראיתי שהיא קיבלה גזר דין ואני מקווה שתהנה כל יום בכלא https://www.mako.co.il/news-law/2022_q4/Article-38934db184eb481026.htm?dicbo=v2-0cce9606bd78f4b37dda8c4e7bcb5cdd

מנטקדוס שומשום וליים — בייקרי 365

מי שעוקב אחריי כבר כמה זמן יודע מהן העוגיות האהובות עליי בעולם כולו – מנטקדוס. מתכון שלי לעוגיות חמאה ושקדים מסורתיות שמקורן באזור ברצלונה וקטלוניה. היום אני עם גרסה חדשה ומטריפה של מנטקדוס ליים ושומשום קלוי שיצאו כל כך מדהימות שהן הצליחו להפתיע אפילו אותי. מומלץ מאוד לקלות את השומשום לפני ולקבל טעם עמוק ומיוחד…

מנטקדוס שומשום וליים — בייקרי 365

מחשבות על חיים מקבילים

בגלגול הקודם כנראה הייתי מורה או משהו. לא סתם אני במקצוע של שליחות, של עזרה לאחר. לשים את הצרכים של האחר לפנייך. לאחרונה יש לי מחשבות על לחפש מקצוע אחר. אני אחות במקצוע שלי ואני די מרגישה שחוקה. בקושי מוצאת זמן לעצמי לנשום. התנאים הם לא ממש תנאים.

חשבתי להיות מורה אבל גם שם יש לי מחשבות על אם המקצוע הזה מתאים לי. צריך הרבה מאוד אורך רוח שלא כל בן אדם יכול להיות חסין מפני שחיקה. חברות שלי מורות ולא באמת מעודדות אותי לעבור למקצוע הוראה. הן גם לא היו רוצות להתחלף איתי, אני בטוחה. אני באה מסיעוד של מבוגרים, שבאמת מדי פעם אני מחזיקה את עצמי מלא לבכות שם, מולם. אני מדמיינת את הסבים שלי, מה שאולי ההורים שלי יהפכו להיות ואני כבר לא מסוגלת לעמוד בזה.

חברה המליצה לי על תואר בחינוך מיוחד ששם התנאים הם הרבה יותר טובים קודם כל. דבר שני, חברה אמרה לי שאני ארגיש שאני משפיעה הרבה יותר על הילדים. היחס הוא אישי יותר והכיתות הרבה הרבה יותר קטנות מהכיתות הרגילות. הילדים מקבלים את היחס שצריך מהמורה. אני בהחלט אשקול את הנושא של חינוך מיוחד. אחרי בית אבות, חינוך מיוחד באמת קטן עליי. קשה לי לעזוב את המקצוע וקשה לי גם להישאר. אולי גם תקופה כזו, של דיכאון חורף. למה אי אפשר להיות כמו דובים לישון חצי שנה.

פעילויות לשבוע של פסח

אז כפי שציינתי בפוסט הקודם- בפסח הזה החלטתי לתכנן את כל הפעילויות מראש.
אחרי מחקר "קל" ברשת . הגעתי למסכנה שתהיה פעילות אחת שעולה כסף , כמו: לונה פארק, חי פארק, גן חיות , ספארי וכו'
פעילות אחת שאנו נצטרך לייצר כגון: פיקניק שכולנו נכין – זה יכול להיות בישול בטבע ויכלול את אריזת כל המצרכים הרצויים, קמפינג יומי או כולל לילה, יכול להיות מתחם פעילות האחד הפארקים , כלומר נכין מסלול מכשולים בעצמינו , או אולי אפילו יום תחרויות שאנו : שכל אחד אחראי לייצר תחרות אחת לפחות לכל שאר המשתתפים.
ביקור בים – פעם אחת .
ביקור בקאנרטי – פעם אחת.
וביקור אצל משפחה או חברים שיקבלו אותנו 🙂

עכשיו כל מה שנשאר הוא להחליט מה יקרה באיזה יום ולעשות את ההכנות הדרושות !

ונראה לי שאני והילדים מסודרים לפסח הזה – נראה למה יורם יחליט להצטרף.
הוא אמר שיצטרף לשתי פעילויות לפחות .

אז יאללה אני ניגדת לבשל ולחכות להם לבשר את הבשורה – בהצלחה לי וחג שמייח 🙂

כוחו של תכנון מוקדם

סוף סוף יש לי דקה לנשום! אחרי כל הנקיונות של פסח וההכנות והעזרה של ערב החג.
ודקה לפני חופש של שבוע עם הילדים. היום לקחתי דקה לעצמי – דקה לנשום בה !

פיזרתי את הילדים -ועכשיו אחרי שגמרתי את חובותיי לחלק של הבוקר, התיישבתי לי עם קפה שלישי להיום – לדקה של רגיעה ומנוחה מול המחשב.

עד עכשיו עוד לא היה לי את הזמן לתכנן את השבוע הקורב. אבל כעת בכוונתי להיכנס לאתרי האטרקציות השונות ולחפש מה נעשה השבוע .
האמת שאני מחפשת פעילויות המחיר שפוי , כאלו שלא יקרעו לנו את הכיס אך כאלו שגם יתאימו לכולנו. משום שהפסח הזה שלושת הילדים איתי ולא עשו אף תכנית . אז יש לי צורך למצוא מגוון פעילויות שיתאימו לכל הגילאים.

לרגע הייתי אבודה אבל למזלי נזכרתי שיורם שלח לי איזו כתבה לפני שבוע ובמקרה הגעתי דרכה לדף של הטבות .זה הלינק: https://www.talniri.co.il/marketnews/article.asp?id=107864 וזה בדיוק מה שאני מתכוונת לעשות עכשיו ברוגע לפני שחבורת הרועשים חוזרת!

אני בהחלט מאמינה שבתכנון מוקדם ניתן לבלות בנעימים ולא להגרר להוצאות גדולות.

מקוה שאמצא דברים שווים ואשתף אתכם בפוסטים הבאים.

בינתיים מאחלת חג שמייח וקל לכל בית ישראל:)

רגע לעצמי

החופש הגדול הזה כבר עומד לשבור אותי, ובקושי עברנו רבע ממנו! עם כל האהבה הגדולה שלי לילדים שלי, הם פשוט מטריפים אותי! משעמם להם וזה גורם להם לעשות שטויות ולהציק אחד לשני, ואני זאת שצריכה להרגיע, לסדר, להפריד, לחלק ולדאוג שהכול יתנהל פחות או יותר בסדר.

זה מצחיק, אבל בחופש הגדול אני הכי נהנית להיות בעבודה – לדבר עם אנשים מבוגרים שעונים תשובות מלאות על שאלות ולא זורקים הברות קטועות שכנראה היו פעם מילים שלמות, לשבת להפסקת קפה שקטה בלי שאף אחד קורא "אמא!" ולהעביר את היום בלי הקול המעצבן של קופיקו בטלוויזיה.

אז מה אני בסך הכול רוצה? רגע שקט לעצמי. ובשביל זה תודה לאל יש סבתות. מחר אמא של בעלי באה לקחת את הילדים לבילוי בבריכה וזה אומר שיהיו לי כמה שעות שקטות בביתבלי ילדים ובלי רעש. פשוט חלום!

מתי כבר מגיע ה-1 בספטמבר?

גדולה (וחצי)

בטח כבר כתבתי פה כבר על הפליאה שמעוררת בי ההתבגרות של הילדים שלי. זה היה צפוי שזה יקרה ו(טפו טפו טפו)הכול הולך כמו שצריך ובכיוון הנכון, אבל עדיין יש רגעים שנצבט לי הלב מהתחושה שהם הולכים וגדלים וגם קצת הולכים ומתרחקים ממני.

הבת לי למשל ביקשה לא מזמן שנקנה לה מיטה וחצי. היא עשתה שיעורי בית על זה והיא יודעת מה היא רוצה וכמה זה עולה, והיא אפילו כבר הסבירה לנו שזאת תהיה מתנה ליום הולדת וגם לראש השנה, ככה שנסכים להוצאה הגדולה. האמת? זאת מתנה די סבירה לילדה בגילה, ומאוד שימושית, שזה כבר פלוס גדול מבחינתי.

אז לפני שהלכתי על מה שהילדה רוצה, עשיתי בדיקות משלי וקראתי כמה נקודות חשובות על זה בכתבה הזאת למשל https://www.makorrishon.co.il/expert/145199/ . עכשיו אני יודעת שאני רוצה מיטה עם ארגז מצעים, משהו שהילדה באופן טבעי בכלל לא חשבה עליו. אז נכון שהייתי צריכה קצת להתווכח עם הילדה שהייתה נעולה על דגם בלי ארגז מצעים, אבל התוצאה טובה – כבר כמעט בחרנו מה לקנות.

אני יודעת שהמעבר הזה למיטה וחצי מסמל את ההתבגרות שלה, ויש לי איזשהו רצון לעכב את זה קצת. אני יודעת שזה בלתי אפשרי, אבל הייתי רוצה למשוך את תקופת הילדות שלה ושל האחים שלה עוד קצת, כי זאת התקופה הכי טובה בחיים שלהם והם אפילו לא יודעים את זה.

בורקיטס – סהרוני בצק פריכים ויחד עם זאת נמסים בפה שמכינים מבצק רבוך שמבושל בסיר. כאן הוא משתדך למלית גבינה נפלאה והופך למעדן הכי חגיגי על שולחן החג. מאמא בלקנית זה כאן… חומרים לכ-25 יחידות לבצק: 240 גרם שמן קנולה או שמן תירס (1 כוס) 240 גרם מים (1 כוס) 560 גרם קמח (4 כוסות)…

באמצעות בורקיטס בלקני — בייקרי 365

פרויקט משותף

הבת שלי באה אליי לפני כמה ימים ואמרה לי שהיא החליטה למה היא רוצה להתחפש בפורים – אחות בבית חולים. וואו, איזו הפתעה ואיזו גאווה! הילדה רוצה להיות ליום אחד כמו אמא שלה! כנראה שאני עושה משהו טוב, לא?

האמת היא שעיקר ההפתעה הייתה על זה שפורים כבר אוטוטו פה, ואני ממש לא שמתי לב. לארגן תחפושות לכל הילדים זה פרויקט, ואם זה כבר כל כך קרוב, אני צריכה להתחיל להיכנס לעניינים. אני מניחה שקפיצה לחנות תחפושות אמורה להספיק, חוץ מלתחפושת של האחות, ואתם יודעים למה? כי אני יודעת איך נראית תחפושת של אחות שמוכרים בחנויות – קצרצרה ונשית מדי, לא דומה למציאות ובטוח לא מתאימה לילדה. וזה אומר שאני אצטרך לתפור לה תחפושת. אין כוח אבל אין ברירה…

אז כבר אתמול בערב ישבנו שתינו ותכננו את התחפושת. למזלי יש לי מדים ישנים שלי שאפשר להתאים לה עם קצת גזירה ותפירה, והשארתי לה להחליט איזה אביזרים היא רוצה (אני חשבתי על מזרק, היא חושבת שהיא צריכה גם סטטוסקופ). אולי נעשה מזה פרויקט משותף של שתינו, וככה אני גם אלמד אותה לתפור וגם נבלה זמן איכות ביחד (אם תהיה לה סבלנות כמובן).

פורים או לא פורים, מה שבאמת חשוב לי זה העובדה שהבת שלי בחרה להתחפש למה שאני עושה כמקצוע. זה כמובן לא אומר שהיא תלך בעקבותיי כשהיא תגדל ותהיה אחות, אבל זה לפחות מראה לי שמה שאני עושה מעניין אותה ושהיא מעריכה את מה שאני עושה, וזה לא משהו שאני לוקחת כמובן מאליו בכלל.

 

 

להכניס את הבטן!

אם נמאס לכן להכניס את הבטן, אולי תרימו את עצמכן ותעשו קצת תרגילים? אפשר בבית, בלי שאף אחד רואה, אם הבושה היא מה שעוצר אתכן, העיקר לעשות משהו במקום להתלונן ולהסתיר.

הנה כמה תרגילים שיעזרו לכן (ולי) להתחיל:

יאללה, הפעם אנחנו רציניות, נכון?