החופש הגדול הזה כבר עומד לשבור אותי, ובקושי עברנו רבע ממנו! עם כל האהבה הגדולה שלי לילדים שלי, הם פשוט מטריפים אותי! משעמם להם וזה גורם להם לעשות שטויות ולהציק אחד לשני, ואני זאת שצריכה להרגיע, לסדר, להפריד, לחלק ולדאוג שהכול יתנהל פחות או יותר בסדר.
זה מצחיק, אבל בחופש הגדול אני הכי נהנית להיות בעבודה – לדבר עם אנשים מבוגרים שעונים תשובות מלאות על שאלות ולא זורקים הברות קטועות שכנראה היו פעם מילים שלמות, לשבת להפסקת קפה שקטה בלי שאף אחד קורא "אמא!" ולהעביר את היום בלי הקול המעצבן של קופיקו בטלוויזיה.
אז מה אני בסך הכול רוצה? רגע שקט לעצמי. ובשביל זה תודה לאל יש סבתות. מחר אמא של בעלי באה לקחת את הילדים לבילוי בבריכה וזה אומר שיהיו לי כמה שעות שקטות בביתבלי ילדים ובלי רעש. פשוט חלום!
מתי כבר מגיע ה-1 בספטמבר?
